צילומי משפחה עם ילדים קטנים יכולים להיות מאתגרים. ילדים, שלא כמונו לרוב לא יעמדו ויחייכו למצלמה בכל רגע נתון ובמשך שעתיים. הרבה פעמים אפשר להיתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד הילד, וחשוב לדעת איך להתמודד בצורה שקולה ונכונה.
כשילד מחייך חיוך מאולץ, וכשלא נעים לא לו הוא פחות ישתף פעולה והצילומים עצמם יצאו פחות מוצלחים. לכן, הכי חשוב שתהיה אווירה טובה של כיף וצחוק.
בנוסף, חשוב שהילדים ייהנו- גם מתוך עיקרון! הצילומים צריכים להיות חוויה חיוביות ומעודדת עבורם. זה אמור להיות בילוי משפחתי כיפי שנותן להם ערך וגורם להם גם להתיידד עם המצלמה. כשעושים זאת נכון, עם הרבה נשיקות ואהבה מתעופפים באוויר, זה כיף לכולם.
אז איך עושים זאת נכון? וממה כדאי להימנע?
1. הבטחת גלידה וצ'ופר בתום הצילומים על התנהגות יפה זה אחלה של דבר. הרבה פעמים זה מביא לילדים הרבה מוטיבציה ושמחה. אך צריך להיזהר. ברגע שמשתמשים בצ'ופר כמניעה על התנהגות מסוימת או כ"איום" (לא תקבל סוכריה), האנרגיות החיוביות של הילד יורדות וכך גם שיתוף הפעולה. וכשאומרים לו שלא "מגיע לו" כבר, האנרגיות נכבות לחלוטין והחוויה כבר פחות כיפית. לכן, צופר לילדים זה דבר נפלא, אך רק כשמשתמשים בדרך חיוב ולא בדרך שלילה.
חשוב לכוון מראש לכך שהצ'ופר יהיה ב*סוף* הצילומים. מפני שממתקים לאורך כל הצילומים יפריעו לצלמת, וגם אולי ייצרו קשיים בשיתוף הפעולה ברגע שנפסיק לתת לילדים את הממתק.
2. תשומת לב:
תשומת לב לכל ילד היא חשובה ובייחוד בזמן צילום ילדים. חשוב שכל ילד ירגיש שהוא מקבל תשומת לב כמו אחיו מהוריו ומהצלמת. כשיש לו ביטחון ששומעים ורואים אותו יהיה קל יותר לצלם תמונות שלו, ותמונות בלעדיו. לפעמים מחוסר תשומת לב אחד הילדים נעלב, והתגובה של בני המשפחה היא שלילית (בגלל האכזבה שאי אפשר להמשיך לצלם את כל המשפחה ביחד), מה שגורם לו להרגיש רע יותר ולא לרצות להצטלם.
3. לדעת איך להעיר בצורה נכונה. תדמיינו לכם שאתם יושבים מול מצלמה וצלמת זרה. סיטואציה שבפני עצמה מעוררת חששות בהתחלה. תוסיפו לכך שכל המשפחה שלכם עומדת מולכם, וההורים לא מפסיקים להעיר בטון ביקורתי. "תזיזי את הרגל". "זה לא חיוך אמתי. מה, את לא יודעת לחייך", "למה אתה לא מסתכל למצלמה??". קודם כל, חשוב תמיד לבטוח בצלמת. היא יודעת מה היא עושה. אם הילד עושה משהו לא רצוי היא בעצמה תפעיל את הקסמים שלה, ואז תוכלו לסייע לה ולחזק אותה בצורה עדינה ונעימה.
וקצת מהניסיון שלי- ילד לא חייב תמיד לחייך. הוא לא חייב תמיד לשבת או להסתכל על המצלמה. מצבים טבעיים ואותנטיים הם יפים לא פחות. תנו לצלם להשתמש בטריקים שלו כדי להגיע לכל התמונות המוצלחות. אם הצלם זקוק לחיוך אמורים להיות לו טריקים כדי לשלוף חיוך טבעי, ואם יצטרך עזרה הוא יפנה אליכם וידריך אתכם מה לעשות. ואתם יכולים לעשות לילד פרצופים, לרקוד מולו ואיתו, לשים מוזיקה.. ולגרום לו לחייך באמת ובהנאה. מתוך כיף אמתי ולא כי "צריך".
4. מניעת תחושת "שליטה" של הילד. כשילד לא משתף פעולה בצילומים אנחנו יכולים לתת לו תחושה שהוא מכתיב את ההתנהלות שלנו. להתחיל להתחנן לילד שיעמוד מול המצלמה זה לא מאוד יעיל.
חוץ מטריקים שגרתיים, לפעמים כשנותנים לו הפסקה, ומצלמים בינתיים את שאר בני המשפחה, הוא יוזם בעצמו את החזרה שלו לצילומים.
אפשר בין לבין לצלם אותו במצבו הטבעי בעדינות עם הסחות דעת יצירתיות ("בוא נלך לאסוף אצטרובלים"), הרמות לאוויר, ריקודים, ומה שהוא אוהב לעשות.
5. זה מביא אותי לסוד החמישי שלי- הסחות דעת, כשהצלם הוא "זבוב על הקיר".
למשל חיפוש ציפורים מעל לראש של הצלמת, איסוף אצטרובלים, חיפוש חיפושיות, תפיסת בועות סבון, תחרות קפיצות לגובה, הרמות לאוויר..המשחק המלך אמר. יש הרבה שאפשר לעשות. הילד לא מרגיש בצלמת ויוצאות תמונות מרגשות עם חיוכים.
6. שחקו אותה קשים להשגה. לקראת סוף צילומים מתחילים לאבד את הסבלנות. מתחילים להיות עייפים, רעבים וממצים את המאורע באופן כללי. הילד בורח לנו ומהמצלמה. טריק קטן הוא פשוט לצלם בלעדיו. בשלב מסוים הוא יראה שכולם מצטלמים חוץ ממנו והוא ירצה להצטרף לכיף. איני בטוחה שזה עובד בכל סיטואציה, אך ברובם התוצאה מגיעה במהירות רבה.
7. שמירה על אווירה נעימה לפני הצילומים. לפעמים ביום הצילומים יש קצת לחץ של הכנות- כגון להלביש את כולם במזמן, להתכונן, להגיע בשעה הנכונה למרות הפקקים. הבעת עצבים ותסכול הם לא יעילים כדי להתחיל צילומים בכיף על רגל ימין. נסו לתכונן מוקדם ולצאת מוקדם לצילומים כדי להגיע עם אנרגיות חיוביות.
8. הכנה שבוע לפני הצילומים. צורת הדיבור לפני הצילומים תבנה את ההתנהגות והציפיות של הילד מאותו יום. שימו דגש על מה שיהיה שם ועל דברים חיוביים. כמה כיף יהיה, אם יהיו ריקודים וצ'ופרים ועוד. אפילו תראו להם דוגמאות לתמונות ותכננו איתם איזה פוזות הם אוהבים.
9. עזרו לצלמת בשטח. שיתוף פעולה אמיתי מונח גם על כתפיכם. הצלמת תצטרך לפעמים סיוע שלכם. בסופו של יום אתם האדם הכי בטוח בשביל הילדים. האדם שמכיר אותם הכי טוב בעולם ויודע מה הם אוהבים ומה גורם להם לחייך. אבל- אל תתפסו שליטה. תשחררו את ניהול הצילומים לצלמת, וסייעו לה לפי בקשותיה. אם יש משהו שחשוב לכם שיקרה, תגידו לה בשקט כדי שהיא תדע לעמוד בציפיות שלכם.
יש לכםן עוד שאלות? רוצים לשוחח? צרו איתי קשר :) רותי- 0547240159