אני רוצה שתעצמו לרגע את העיניים ותחשבו על התמונה שמייצגת אתכם הכי טוב.
האם אתם מדמיינים צחוק פרוע? עמידה אסרטיבית? ישיבה רגועה במקום פסטורלי?
נעים מאוד
אני רותי,
גרה בפתח תקווה (צמוד לכפר סירקין) ובת 31.
כל יום אני זוכה להתפרנס מהעסק של הצילום, ואני נהנית מכל רגע.
מבחינתי בתחום הזה יש תמיד לאן להתפתח ולגדול. כל צילום זו חוויה חדשה ואנשים שאני זוכה להכיר.
אני תמיד מתרגשת לקראת צילומים, וחשוב לי תמיד לחדש, לחשוב על רעיונות ולגדול.
כל סשן הוא עולם, ולא "עוד צילום שגרתי".
הסיפור שלי
הכל התחיל באמצע שנות ה20 שלי. הייתי לקראת סוף תואר בקולנוע והתחלתי לחשוב מה ארצה לעשות כשאסיים. החלום שלי היה להיכנס לתחום שאני מאוד אוהבת- יצירת סרטים/סדרות. זה היה נראה מאוד קוסם ויצירתי. הכיוון שלי היה עריכת וידאו, תחום שעסקתי בו שנים.
ככל שחקרתי את המשרות המוצעות בשוק, החל לרדת לי החשק לעבוד בתחום הזה.
מה שהיה נראה לי יצירתי ומיוחד, נראה לי לפתע כעבודה טכנית של שעות במחשב, ללא מרחב אמנותי משלי. בורג במערכת גדולה ומשומנת.
לא ידעתי איך להמשיך מאותה נקודה, וזה העציב אותי.
באותה תקופה השתעשעתי ברעיון של צילום במטרה לסייע לעמותות, ולצלם באופן חובבני. אמי קנתה לי מצלמה מקצועית ליום ההולדת, ומייד התחלתי ללמוד אותה ולהתאמן מידי יום.
יום אחד פרסמתי שאני מחפשת מצולמים להתאמן עליהם, וקיבלתי מאות פניות נלהבות. לאט לאט התחלתי לגבות תשלום, ויצאתי למסע ארוך של למידה והתנסות. הדרך הייתה מלאה מהמורות- מהרווח הנמוך בשנה הראשונה ועד הקורונה ששיבשה את הצילומים במשך שנתיים. אך התגברתי על כל האתגרים, והיום אני גאה להגיד שזו הפרנסה העיקרית והיחידה שלי.
מים שקטים חודרים עמוק
על פניו, מדובר במשפט יפה. הכוונה היא שיש עומק ממה שנראה לעין.
ועדיין זה משפט שצובט לי. זה המשפט שנאמר לי על ידי המחנכת שלי בסיום התיכון, לאחר 4 שנים שחינכה ולימדה אותנו. זאת לאחר שפירטה תכונות אופי מקסימות על כל בנות כיתתי.
תמיד הייתי שקטה, ביישנית ולא דיברתי בשיעורים. הסביבה במקרים רבים לא ידעה איך להתמודד עם זה, או איך לפרש את זה. אנשים לא הבינו שהשקט שלי לא מעיד על תכונות האופי שלי. שיש בתוכי עולם ומלואו.
היום אני יודעת איך לנהל מצבים של חרדה, ביישנות ואפילו כי נעימות אצל מצולמים ומצולמות. לכן מגיעות אלי לא מעט בנות בת מצווה ביישניות, בידיעה שהחוויה איתי תהיה נעימה וחיובית. אני לא "עושה עניין" מחשש או לחץ של מצולם, זה טבעי. במקום זאת אני זורמת עם המצולמים שלי ומייצרת חוויות. אם זה הסחות דעת (בואו נרוץ כדי לתפוס מיקום של צילומים), או תנועות ועיסוק בזמן הצילומים שגורמים למצולם לשכוח שמצלמים אותו. מבחינתי זה ממש בסדר שמצולם לא נפתח מייד בתחילת הצילומים, וזה לא משהו שצריך להתייחס אליו. אני מאמינה שלכל אחד מגיע לאהוב את עצמו, באמצעות קבלה והכלה עצמית, גם בסיטואציות שמרגישות "לא מושלמות".
המאפיינים והערכים שלי
אני משתדלת לחיות לפי ערכים של מיזעור פגיעה באחר וסיוע למי שזקוק לעזרה.
בצילומים לא ארצה לפגוע באף אחד בכדי להגיע לתמונה המושלמת- מה שכולל גם את עולם החי והסביבה. חשוב לי לשמור על הטבע נקי (ללא קונפטי למשל), ולא לפגוע בבעלי חיים בצילומים שלי. לכן לא תראו בעלי חיים בתמונות, אלא אם כן מדובר בפוטושופ, חתול רחוב או עמותה בה צולמו התמונות.
חשוב לי שהמצולמים שלי יהנו. גם אם קצת לחוץ, או שיש תנאים מעט יותר מאתגרים, אני רוצה להשרות אווירה נעימה ומרגיעה כדי שהחוויה תהיה טובה- במיוחד לילדים. אם ילד לא מרגיש טוב, אני מקבלת בהבנה דחייה לתאריך חלופי, מפני שחשוב שיהיה לו נעים וכיף.
מהלכת בין עולמות
לפני מספר שנים יצאתי בשאלה. יש שיקראו לתהליך הזה "פריקת עול", אבל בשבילי זה היה תהליך עם הרבה מורכבות. אמנם אני לא שומרת מצוות, אבל אני תמיד נמצאת תמיד באמצע, בין לבין. עם עולם מגוון של חברים ומשפחה, וערכים שאני שומרת לעצמי מסגנון החיים הקודם. באופן טבעי כך נראה קהל הלקוחות שלי- מגיעים אלי לקוחות מכל הסוגים והתרבויות. אני מאוד אוהבת את זה. עם לקוחות שומרי שבת אני משתדלת להתלבש צנוע לצילומים. בנוסף, אני לא עורכת תמונות או שולחת הודעות בשבתות וחגים כשמדובר בלקוחות דתיים/חרדים.
